היום, היא מפחידה דווקא משכיחותה.
והיא פוגעת בנשים איפה שהכי כואב – בשדיים.
אותו סמל נשיות נערץ שבמחי רגע הופך להיות חולה,משוקץ,מאיים.
הפרסומות שקראו לבדיקה התחילו כאחת מ… ובמהירות יורדות כל פעם בעוד מספר,
נכון להיום, המספר הוא אחת ל7
זוכרת את המשחק 7 בום? אז כזה.
על רפואה קשובה ומכוונת מגדר אפשר לכתוב הרבה,
על בדיקות שבהם ממששים בגסות איברי גוף מינים אנשי מקצוע שפגשת לפני רגע שלא טורחים להסתכל בעינייך או/ו לחמם את כפות ידיהם לפני הנגיעה בך, גם.
אבל מכיון שעניינו כאן הוא דימוי גוף, אז בו נעסוק.
אז מה עושה מחלה שלוקחת סממני נשיות תרבותים מנשים?
שלוקחת את השיער, הגבות, הריסים?
שלוקחת את החזה?
ושהרבה פעמים לוקחת גם את הרחם והשחלות כצעד מניעתי?
זאת שאלה מעניינת
התשובה היא מוצאים פתרונות כמה שיותר מהירים כדי שלא יראו:
פאות משיער אמיתי שמודבקות על ראש קירח
איפור קבוע שמדמה גבות ומשיב צבע לפנים חיוורות
וניתוח שחזור באותו עת של ניתוח הכריתה
אין לי ולא גרם אחד של ביקורת על האופציות האלו, ובטח ובטח לא על הנשים שבוחרות בהם.
זה *הכי* לגטימי שיש.
ויחד עם זאת, מנקודת מבט תרבותית מעניין לבחון את הקושי העמוק שיש עם תוצאות האפשריות של הסרטן ולהשיר עיניים למה שישנו.
נשים רבות שחלו בסרטן השד והומלץ להן על ניתוח כריתה משתפות שהרופאים מציגים בפניהן רק את האופציה של כריתה ושחזור באותו ניתוח, על אף שאלו שני ניתוחים שונים שאין חובה שיבוצעו יחד.
לשאלה למה עונים הרופאים כי זה פוגע בנשיות ובבטחון של האישה.
אין ספק שכריתה של חלק מהגוף הוא צעד קשה ובלתי נסבל הן פיזית והן רגשית,
אבל מה בעצם החברה אומרת בכך שישנה דרישה שקטה אך ברורה לשיחזור?
האם החברה אומרת שנשים הם סך האיברים שלהן?
שנשיות היא תכונה שנגזרת מאיבר ולא משלל תכונות ורצונות אחרים?
מה כל כך מאיים על הסדר החברתי גוף שנושא בגאווה סימני החלמה קשים עד כדי כך שצריך להצניעו ולהחביאו?
ישנן נשים שמסיבות שונות בוחרות לא לעבור את ניתוח השחזור או/ו להדגיש את ניצחונן ואת ניצחונו של הגוף
תוכלו לראות תמונות נפלאות של קעקועי חזה כאן https://www.headcovers.com/blog/mastectomy-tattoos/
הבחירה בכל אחת מהאופציות (כולל כאלו שלא רשמתי) היא אינדיוודואלית ורלוונטית אך ורק לאישה עצמה,
הדבר החשוב הוא לזכור מעל הכל שנשיות ,אטרקטיביות וערך הם לא נגזרת של שום איבר.
בהמשך לענייני דימוי הגוף, הסרטן גם מותיר אחריו תחושת הבגידה מן הגוף, פחד מחזרתו , וקשיים הנובעים מצלקות הניתוחים ומהמאזן ההורמונלי שמשתבש.
רוצה לומר, הרבה פעמים גם שמלחמה אחת מסתיימת (בסרטן) מלחמה אחרת (בגוף) רק עולה שלב.
השדיים הם איברי הזנה, כמו שראינו בפוסט הקודם, תפקידם הפזיולוגי הוא הנקת תינוקות.
בנוסף לזה, עקב רגישותם וסיבות נוספות הן נחשבים איברי מין.
האם זה מקרי שהאיבר שאחראי על הזנת תינוקות והאיבר שמשלהב את דמיונם של גברים הוא האיבר הפגיע ביותר לסרטן?
אני ממש לא חושבת…
אני חושבת שהשדיים מבקשות מאיתנו לחזור חזרה אל עצמנו,
להחזיר את המבט פנימה – אלינו
להבין לאיזו הזנה אנחנו זקוקות ולהבין איזו מיניות אנחנו רוצות
את התשובות לשאלות האלו, השדיים שלך מחזיקות עבורך
ואם מתאים לך, שימי רגע יד אוהבת על החזה שלך ופשוט אמרי תודה
לא משנה אם את בריאה לחלוטין או מבריאה
הגוף שלך הוא בעדך, תהיי גם את בעדו.
ממעמקים- טיפול רגשי נשי
