נתחיל בהגדרה:שמנופוביה (באנגלית: Sizeism) היא אפליה המופנית כלפי אנשים בעלי עודף משקל, על פי רוב בעקבות תפיסה סטריאוטיפית,
אשר לפיה תכונות שליליות משויכות לבעלי עודף משקל.
האפליה מתבטאת בהתייחסות מילולית, בפגיעה פיזית או במניעת יחס שוויוני בתחומי החיים השונים[1].
מה הבעיה בשמנופוביה?
אחת הבעיות הקשות היא ההפנמה שלה , וכפועל ישיר המחשבה שלא מדובר בתפיסה אלא באמת.
קחו דוגמא: השמנה זאת מחלה או אנשים שמנים הם אנשים חולים.
רוב האנשים יתקלו במשפט הזה ויתייחסו אליו כעובדה, הבעיה איתו שהוא הדבר הכי רחוק מעובדה שיש.
כן, יש אנשים שמנים חולים (כאילו דהה) ,אבל זה שהם שמנים לא הופך אותם לחולים.
זה לוגיקה פשוטה אבל מכיון שאנחנו לומדים לוגיקה רק לפסיכומטרי ושוכחים אותה שנייה אחר כך עם הרבה ג'ארס בהודו , איכשהו זה לא נתפס.
אני אחפור עוד לא מעט על שמנופוביה, כי היא אחת מכלי הנשק הכי טובים שיש כנגד נשים.
אבל לכרגע אני רוצה להפנות את תשומת ליבכן שהקורונה נותנת לגיטימציה ודרור לשמנופוביה שלא הייתה כדוגמתה
רשימה של 3 דוגמאות מהזמן האחרון בפיד שלי, כולם פורסמו על ידי נשים חכמות, אינטילגנטיות ומודעות:
1. תמונה של גבר ואישה עם עודף משקל מחייכים בים עם הכיתוב : קיץ 2020, כולנו אחרי הקורונה
2. תמונה של גבר עם עודף משקל רודף אחרי עוגה שתלויה מעל ראשו (כמו הנקניק שהיו תולים מעל ראשם של כלבים במירוצים) על הליכון בהקשר לטיפול
3. תיאור מקרה של מישהי שמעירה לכותבת על היותה בלי מסכה , וזוכה מהכותבת לשלל גינויים על כך שמה אישה שממילא הולכת לחטוף סכרת ועודף לחץ דם בכלל מעיזה להעיר על בריאות.
בכל שלושת המקרים, הנשים לא הבינו מה לא בסדר במה שפירסמו והגנו בחירוף על בחירתן.
אני מודה שיהיה לי נעים לקבל תגובות נזעמות על ההתנהגות הזאת, אבל יותר חשוב שנתחיל לשים לב לעצמנו
על כל הפעמים שאנחנו שמנופוביות לעצמנו ולאחרות ולהבין איזה אדוות של שנאה וכאב זה יוצר בעולם.
זאת לא בדיחה כשחברה שלכן רואה מם שפירסמתן ומבינה שבעינייך הגוף שלה הוא הדבר הכי נורא שיכול לקרות לך.
זה לא מצחיק שהבת שלך שומעת אותך מספרת בדיחה על עודף משקל ומבינה שזה אסור לה
אין שום שעשוע בלקבל לייקים על משהו שלועג לאחר
אנחנו בימים כל כך מחורבנים וקשים,
תזרעו טוב , לעצמכן ולאחרות
