איך בצק סוכר קשור לטיפול רגשי ולמיניות?!?

איך בצק סוכר קשור לטיפול רגשי ולמיניות?!?

כשהאינסטגרם פרץ לחיינו הוא הביא איתו הרבה רעות חולות,

אחת הרעות המרכזיות שבהן היא תמונות פוטוגניות ומעוררות קנאה של מאכלים.

חמושים באסטרטגיית "כל אחד יכול" ובמתכונים מפוקפקים , ההמונים הסתערו על חנויות דברי המטבח
והלכו להכין עוגות קשת בענן, עוגיות ורודות ועוד כל מיני דברים שכמעט תמיד טעימים פחות ממה שהם מצטלמים.

וכצפוי ומתבקש הם נכשלו, ובענק.

לתופעה הזאת קוראים "NAILD IT " , מוזמנות לחפש תמונות ולקבל לכמה דקות של צחוק בריא ומתגלגל.

נטפליקס עטו על השלל הזה ויצרו את "הצלחתי!" שהפכה כשמה – להצלחה אדירה ולכזאת שהולידה תוכניות בנות בשפות שונות.

הרעיון פשוט- לוקחים כמה אנשים שלא באמת יודעים לאפות

נותנים להם לאפות דברים סופר מסובכים במעט מאוד זמן

ובוכים מצחוק מהתוצאות המופרעות.

זאת תוכנית שלא לוקחת את עצמה ברצינות, ופשוט מאפשרת פאן וצחוקים לחצי שעה.

ועל הדרך מלמדת אותנו שיעור חשוב באותנטיות .

ואיך זה קשור לטיפול רגשי ולמיניות ודימוי גוף?

במילה אחת? שמחה!

האפשרות לצחוק על עצמנו ברוח טובה

להנות מתחרות שברור שהיא מטופשת מעיקרה

להחזיר את חדוות המשחק (פלייפולנס)

ולקחת חלק גם אנחנו רחוקים משלמות , היא אפשרות שיוצרת ריפוי

כי בואו, אפשר להודות שאף אחת לא מושלמת

שכל תמונת אינסטגרם היא אחרי עשרות טייקים, פילטרים ומשחקי תאורה.
ואני לא חושבת שיש מישהי אחת שרוצה באמת לחיות חיים שהם כל כך פייק אבל נראים טוב

כי רובנו רוצות לחיות באמת !

וחיים כאלה, הם חיים שיש בהם טעויות, פשלות, שטויות, רגעים לא פוטוגנים בעליל

אבל גם מלא אהבה, וצחוק שמגיע עמוק מהלב ומרטיט את הגוף

ובעיקר- טעם

טעם עשיר וממלא ומרגש

אז אם בא לך על חצי שעה של כיף – את יודעת מה לחפש בנטפליקס

ואם בא לך למצוא איך את לחיות את החיים שמעיפים אותך (ולמי אכפת אם זה מצטלם יפה)

בואי אליי , אין כאן פילטרים ויש כאן  המון טעם.