איך בצק סוכר קשור לטיפול רגשי ולמיניות?!? כשהאינסטגרם פרץ לחיינו הוא הביא איתו הרבה רעות חולות, אחת הרעות המרכזיות שבהן היא תמונות פוטוגניות ומעוררות קנאה של מאכלים. חמושים באסטרטגיית "כל אחד יכול" ובמתכונים מפוקפקים , ההמונים הסתערו על חנויות דברי המטבח והלכו להכין עוגות קשת בענן, עוגיות ורודות ועוד כל מיני דברים שכמעט תמיד
עוד מעט לא תעברי בדלת עוד כמה קילוגרמים וכבר לא תעברי בדלת הוא אמר לי זה הרגיש כמו מכת ברק, כמו חשמל שמטייל לי בגוף.. הרוק התייבש לי ואני זוכרת את עצמי מתכווצת, כמו מנסה לשאוב את עצמי פנימה, להתקטן כמובן שזה לא מצליח ואני מבינה כמה מטומטם זה בטח נראה מבחוץ והדמעות כבר
בזמנים האלה, שמרגיש כאילו באמת עוד רגע כולנו טובעים אני ממליצה על סרט שנותן אויר ושמחה בקצרה: סרט צרפתי בשם לשחות או לא להיות או באנגלית swim or sink הוא מספר על גבר נשוי ואב לילדים בשנות הארבעים לחייו שסובל מדכאון, הוא מוצא מודעה על חוג לשחייה צורנית לגברים ומגיע לקבוצה של גברים, שכל
אני מאוהבת בג'יין פונדה כבר כמה שנים טובות, היא מייצגת את כל מה שעושה לי תחושת כשלון - היא רזה, עשירה, סמל סקס, חובבת אירובי, מפורסמת וחיה בשנות השישים. ועדיין יחד עם זה היא לוחמת זכויות אזרח , פמיניסטית ואישה כנה ונפלאה להחריד דאמט, אני מאוהבת בה מעומק הלב. כשפרנקי וגרייס יצאה לאויר, משהו
המלצת צפייה (לוהטת) "פה גדול" אמל"ק: סדרה מצויירת על מיניות בגיל הנעורים אבל ביננו, הרבה יותר מזה בקיצור- תקראו ותפסיקו להתעצל! סדרות *עם* מיניות יש למכביר, בטח ובטח מאז שמשחקי הכס נתנה לגיטימציה לפורנו בפריים טיים. האיכות של זה? כמו פורנו, זה אולי מחרמן אבל משאיר עם ריקנות ועצבות בסיסית. סדרות *על* מיניות, יש
נינה סימון שרה באחד השירים הנפלאים שלה - היה לי גב חזק, גב שיכל להכיל את הכאב שהגיע שוב ושוב ושוב. כשהסרט "אמא ילדה" מסתיים אני נשארת עם השורה הזאת- חזק מספיק כדי להכיל את הכאב. וכמה כאב יש שם... איך זה מרגיש להתחתן בגיל 12? או בגיל 5? שההורים שלך בעצמם מוכרים אותך?
אני חובבת מדבקות ידועה, זה התחיל בגיל היסודי שם בעיניים כלות עברתי על המתקנים המסתובבים כדי לראות איזה קסם חדש יש שיגרום ללב שלי לנתר.... אולי הולגורמות? צבעים נאונים? תלת מימדי? הייתי אוספת אותן ולא מעזה להדביק למרות שכל כולי רק רצה עוד מהקסם לא ולא, רק להתבונן עליהן , להתענג ולהחזיר לקופסא. גם
"את יודעת, פעם הייתי הולכת עם בגדים קצרים גם בחורף... אהבתי את שהקור ליטף לי את העור זה גרם לי להרגיש חיה היו קוראים לי "הקיבוצניקית", מניחה שחשבנו אז שמי שגר בקיבוץ הוא יותר פרא ועכשיו? אני שואלת עכשיו, אני מתעטפת בשכבות, לא משנה העונה בקיץ בשכבות דקות ובחורף בעבות נהיה לך קר? לא..
