פיצול נפשי כדרך השרדות מול הורה נרקיסיסטי. תמת האמא שלא מסוגלת לעמוד מול ביתה ומנסה להשמידה היא תמה ידועה מידי באגדות וסרטי ילדים, למרבית הצער זאת לא רק תמה בדיונית אלא הפרעה אמיתית שנקראת הורות נרקיסיסטית. והצער העמוק הוא על ילדים וילדות שחווים ילדות בצל הורה שכזה. בדיסני יש כבר תקופה סרטים שמנסים להסביר את
בזמנים האלה, שמרגיש כאילו באמת עוד רגע כולנו טובעים אני ממליצה על סרט שנותן אויר ושמחה בקצרה: סרט צרפתי בשם לשחות או לא להיות או באנגלית swim or sink הוא מספר על גבר נשוי ואב לילדים בשנות הארבעים לחייו שסובל מדכאון, הוא מוצא מודעה על חוג לשחייה צורנית לגברים ומגיע לקבוצה של גברים, שכל
נינה סימון שרה באחד השירים הנפלאים שלה - היה לי גב חזק, גב שיכל להכיל את הכאב שהגיע שוב ושוב ושוב. כשהסרט "אמא ילדה" מסתיים אני נשארת עם השורה הזאת- חזק מספיק כדי להכיל את הכאב. וכמה כאב יש שם... איך זה מרגיש להתחתן בגיל 12? או בגיל 5? שההורים שלך בעצמם מוכרים אותך?
אז כמו כולם הלכתי לראות את הג'וקר, שלא כמו כולם ,דעותי ותחושותיי היו מאוד מעורבבות אחריו. אני לא בטוחה כמה הוא סרט טוב, אבל אני חושבת שהוא סרט מאוד אמיץ. לקח לי כמה חודשים בכדי לפרק ממנו את מסיתי תשומת הלב ולראות שבבסיסו הוא סרט על גבריות. ועל מה הגבריות הזאת עושה לגברים. שנתחיל?
